נעים להכיר

אני פסיכולוג קליני, מומחה בכיר, עוסק בפסיכותרפיה שנים רבות.
מומחה לטיפול בפוסטראומה, חרדה ולחץ נפשי. בעל הכשרה ורישיון להיפנוזה. 
מטפל בגישה אקזיסטנציאלית-דינמית ובטכניקות הרפיה,דמיון מודרך ו EMDR. 
במהלך הזמן והעבודה עם אנשים אני מתבונן בעצמי, במטופלים ואנשים בסביבה. מתבונן וכותב. 
לפעמים הכתיבה מתפתחת למאמר מקצועי, לפעמים אלו הם הרהורים והתבוננות פנימית. 
חלק מהדברים התפרסמו ושמחתי שהגיעו לאנשים, יש שסיפרו לי שזה עזר להם. 
נוכחתי שתובנות שלי על עצמי או על אדם אחר בטיפולי-עוסקות בסוגיות די אוניברסליות, כלומר יכולות להתאים לכל אדם במצבים דומים. 
התכנים האלה עוסקים במצבי תודעה שונים, בתהליך ובקשיי המדיטציה, בדפוס התנהגותי שכיח,
בניתוח קצר של תהליך בטיפול, או קטע מספר שיכול להאיר את עיננו ולגרום לנו לחשוב. תובנות אלה יופיעו פה תחת "מחשבות" או "מאמרים".
מאחר שבעיני יחסים בין בני אדם הם נושא מרכזי בחיינו – הקורא מוזמן להגיב, להתייחס, להעיר ולשאול. התייחסות הקוראים תסייע לי להמשיך להתבונן ולהעמיק. מחכה להכיר גם אתכם.

B2

יצא לאור

הדמות מאחורי המראה

נרקיסיזם והבלתי-נראות של ילדים ובני-זוג

זהו ספר שעוסק ביחסים בין אישיים. הוא מנסה להאיר את עיננו מול האתגר של יחסים מודעים עם הזולת, דרך דיון בנרקיסיזם, שהוא ריכוז יתר בעצמי וקושי לראות ולקבל את האחר והשונה.

"ההיצמדות הסימביוטית של הנרקיסיסט לזולתו מאפשרת לו חופש פעולה
לחיות במקום האחר ולעשות בנפשו כבתוך שלו" 

-מתוך הספר

"מנשה כהן מזמין אותנו להתבונן איתו במראה הנרקיסית המלאה: הוא משקף לנו את הדמות הנרקיסית של ההורה, ואת הדמות שמאחורי המראה, את דמות הילד הפגוע: הילד הפגוע של ההורה, וההורה הפגוע שהיה ילד. הוא מתבונן בהפרעה הנרקיסית כהפרעה ביחסים בין אישיים, בקרבה ובאינטימיות. הנרקיסיסט לכוד בדפוסים שחוסמים את יכולתו לראות את הזולת ולחוות עמו הדדיות. פעמים רבות זו הפרעה מוכחשת שקשה לזהות אותה, והיא מקור לסבל וקושי גם למטפלים". גרשון מולד – פסיכולוג קליני

פוסטים אחרונים

על סבלנות הגדרה. המושג "סבלנות" שגור בדיבור היומיומי, ויש לו משמעות רבה ביחסים ובתקשורת בין בני אדם. ברוח המילון, סבלנות מתוארת כאורך רוח, כעמידות, כיכולת להשהות תגובה, להמתין או לשאת סבל ואי נחת בלי להתלונן, או לשבור את הכלים. לעומת זאת חוסר-סבלנות היא העדר  יכולת זו, אי יכולת לחכות שמשהו יקרה. קוצר רוח. בשפה
הנרקיסיסט פוגע רגשית באחרים ומנער את חוצנו ממעשיו. הוא מצוי בהכחשה גורפת. לעיתים הוא מגייס ומספח אליו בני משפחה מסוימים שמזוהים אתו, משל היו חברי מפלגה נאמנים, כשאחד מבני המשפחה שהעז לומר "המלך הוא ערום" מותקף ומוקע כי שבר מוסכמה משפחתית אודות "שלמות המשפחה", "כבוד המשפחה", "נאמנות למשפחה" או אפילו "קדושת המשפחה". כלומר, למשפחה
Whenever you deeply accept this moment as it is – no matter what form it takes – you are still, you are at peace. Stillness speaks, p.6 – Eckhart Tolle התבוננות. אני מתבוננן בזה ומגלה כמה קשה "לקבל את הרגע הזה כמות שהוא". כל מה ש"אני" מתנגד לזה. אני לא מכיר את עצמי ללא
אני מבין שהמסע של אדם בחייו, זה לגלות את עצמו. לפעמים הוא יודע את עצמו מוקדם בחייו (כמו מוצרט, דרך כישרונותיו, למשל), ובעיקרון הוא אמור לגלות את עצמו, את ייחודו, מהר או לאט יותר, בעזרת בחירותיו, הקשבתו, ומחויבותו לדרך שמתגלה לו. הגילוי הזה, הוא אופציה לאדם שמתעורר מתרדמת הבורות והגורל, ולעתים זוהי גם התגלות
עם בריאת העולם (כמתואר בבראשית) נוצרה ונצרבה הנפש והתודעה של האדם סביב שלושה מעשים של אדם: המעשה הראשון הוא אכילה מעץ הדעת, בה אדם מפר איסור של הבורא ומרגע זה הוא יוצא מגן עדן ונעשה על כורחו אחראי למעשיו ולקיום. המעשה השני הוא כשאדם מסתתר בגן ואלוהים שואל את השאלה הראשונה: "אייכה?!". המעשה השלישי
הפסיכולוגיה של חסרי הבית. תמיד היו כאלה. אבל בעשרות השנים האחרונות זה הפך למגיפה. איך ולמה זה קורה? אני חושב שזה קורה די מהר. משהו כנראה מתערער בנפש וביכולת ובמוטיבציה לשרוד ונופלים לשם במדרון חלקלק וזה לא נעצר. הרגשת החיבור (attachment) לחיים ולאנשים מתערערת. הדרך חזרה זה כמו לטפס על צוק. זה כמעט בלתי