נעים להכיר

אני פסיכולוג קליני, מומחה בכיר, עוסק בפסיכותרפיה שנים רבות.
מומחה לטיפול בפוסטראומה, חרדה ולחץ נפשי. בעל הכשרה ורישיון להיפנוזה. 
מטפל בגישה אקזיסטנציאלית-דינמית ובטכניקות הרפיה,דמיון מודרך ו EMDR. 
במהלך הזמן והעבודה עם אנשים אני מתבונן בעצמי, במטופלים ואנשים בסביבה. מתבונן וכותב. 
לפעמים הכתיבה מתפתחת למאמר מקצועי, לפעמים אלו הם הרהורים והתבוננות פנימית. 
חלק מהדברים התפרסמו ושמחתי שהגיעו לאנשים, יש שסיפרו לי שזה עזר להם. 
נוכחתי שתובנות שלי על עצמי או על אדם אחר בטיפולי-עוסקות בסוגיות די אוניברסליות, כלומר יכולות להתאים לכל אדם במצבים דומים. 
התכנים האלה עוסקים במצבי תודעה שונים, בתהליך ובקשיי המדיטציה, בדפוס התנהגותי שכיח,
בניתוח קצר של תהליך בטיפול, או קטע מספר שיכול להאיר את עיננו ולגרום לנו לחשוב. תובנות אלה יופיעו פה תחת "מחשבות" או "מאמרים".
מאחר שבעיני יחסים בין בני אדם הם נושא מרכזי בחיינו – הקורא מוזמן להגיב, להתייחס, להעיר ולשאול. התייחסות הקוראים תסייע לי להמשיך להתבונן ולהעמיק. מחכה להכיר גם אתכם.

פוסטים אחרונים

אני מבין שהמסע של אדם בחייו, זה לגלות את עצמו. לפעמים הוא יודע את עצמו מוקדם בחייו (כמו מוצרט, דרך כישרונותיו, למשל), ובעיקרון הוא אמור לגלות את עצמו, את ייחודו, מהר או לאט יותר, בעזרת בחירותיו, הקשבתו, ומחויבותו לדרך שמתגלה לו. הגילוי הזה, הוא אופציה לאדם שמתעורר מתרדמת הבורות והגורל, ולעתים זוהי גם התגלות
עם בריאת העולם (כמתואר בבראשית) נוצרה ונצרבה הנפש והתודעה של האדם סביב שלושה מעשים של אדם: המעשה הראשון הוא אכילה מעץ הדעת, בה אדם מפר איסור של הבורא ומרגע זה הוא יוצא מגן עדן ונעשה על כורחו אחראי למעשיו ולקיום. המעשה השני הוא כשאדם מסתתר בגן ואלוהים שואל את השאלה הראשונה: "אייכה?!". המעשה השלישי
הפסיכולוגיה של חסרי הבית. תמיד היו כאלה. אבל בעשרות השנים האחרונות זה הפך למגיפה. איך ולמה זה קורה? אני חושב שזה קורה די מהר. משהו כנראה מתערער בנפש וביכולת ובמוטיבציה לשרוד ונופלים לשם במדרון חלקלק וזה לא נעצר. הרגשת החיבור (attachment) לחיים ולאנשים מתערערת. הדרך חזרה זה כמו לטפס על צוק. זה כמעט בלתי
"Despite all the beating he never forgets the master"  מ"ימי הנטישה" מאת אלנה פרנטה תקציר. המאמר דן ביחסים ובתקשורת בין הנרקיסיסט ובן/בת הזוג שמרצים אותו, כשיח בין נרטיבים, דפוסי חשיבה והתנהגות המקובעים כסיפור אישי של כל צד בדיאדה: האחד רוצה והשני מרצה, אבל שניהם אינם שבעי-רצון על רקע נוקשות הדפוסים וקושי לקבל שינוי בתפיסת
      הנרקיסיסט ושותפו לקשר: שיח הנרטיבים בין הנרקיסיסט והמְרֵַצֵה (pleaser)  "Despite all the beating he never forgets the master" – מ"ימי הנטישה" מאת פרנטה הנרקיסיסט רוצה ורוצה ואינו מרוצה, והמרצה (the pleaser) מרצה ומרצה וכל רצונו שחברו יהיה מרוצה, ומתוסכל מכך שאינו מצליח במשימה למרות כל מאמציו. כך מתנהל  מעין ריקוד בין
המאמר פורסם בכתב עת ספרותי "נתיבים" גיליון 15 (יולי- אוגוסט, 2017). פתיחה. ארבע הקוורטטים של ת.ס. אליוט היא מסה פואטית, מוסיקלית, על הזמן ועל מעגל החיים, על תעתועי המחשבה של האדם ושיגיונו של המין האנושי אשר זז בתוך הזמן ומזיז את התודעה מהעבר לעתיד ולהפך ונמצא תוך כדי כך מידי פעם בזמן הווה, עם משאלה