חלומות רדיפה של גברים: מבט אל הזהות הגברית

לאט נודע לילד על ילדותו,
הוא כבר לא היה שם.
(ישראל אלירז, 2006, עמ' 12)

תקציר. המאמר דן בחלומות של גברים  בהם החולם  נרדף כשהוא מנסה לברוח או לשלוט במצב. פירוש החלום כפשוטו אומר שהחולם מנסה להימנע ממצב שהוא חש שאינו יכול לשלוט בו, ומשקף בריחה מעימות כלשהו  עם הסביבה או עם חלק מסוים בעצמו. מטרת המאמר היא להתבונן בחלומות כחלונות לתוך נפשם של גברים במאבקם ליצירת נפרדות וזהות והכמיהה שלהם למצוא את עצמם.

 א. גברים במלכודת

המאמר מציג חלומות של גברים שעלו במהלך טיפול נפשי אליו פנו עקב קושי להתקדם ולממש את עצמם בתחום ההישגי של קריירה, קושי ליצור קשר זוגי בר-קיימא, או הרגשה של היעדר יכולת לאינטימיות. קיבוץ החלומות יחד מאפשר לחקור ולהתבונן במאפיינים משותפים בין גברים אלה – בכשל ההתפתחותי שלהם,  בקונפליקטים הפנימיים שלהם,  ביחסים עם ההורים, ובנקודות התורפה בתחושת העצמיות והזהות שלהם כגברים.

בחרתי להתמקד בחלומות בהם החוויה החוזרת של החולם היא שהוא נרדף, או מותקף, ולפעמים תוקף ומנסה לברוח או לשלוט במצב. מטופל אחד תיאר די במדויק ממה הוא נמנע כבר כילד ועד עתה בשנות הבחרות שלו: הוא חושש מתוקפנות. כלשונו "יש משהו שלא עשיתי אותו בחיים: אף פעם לא הלכתי מכות.. אני מפחד מזה.. כשאני רואה אנשים שהולכים מכות – אני מתרחק". חלום חוזר שלו בילדות היה שרודפים אחריו, חלום ממנו היה מתעורר בפחד.

הימנעות מביטוי תוקפנות  ומעימות עם אחרים מאפיינים את החוויה של רבים הלומדים לרצות אחרים במקום להשמיע את קולם ולעמוד על דעתם. אצל המטופלים שחלומותיהם מוצגים בהמשך, הימנעות זו מתבטאת בדרכים שונות – כמו לרצות אחרים, חוסר יכולת להגיד "לא" לבקשה או להצעה שמופנית אליו, הימנעות מתגובה גלויה או השהייתה מתוך קושי להגיב בספונטניות,  חוסר יכולת לזהות רצון משלו, או הימנעות ממעורבות רגשית והתמסרות גם ביחסים קרובים. אפשר לומר שמדובר בקושי "להילחם" כתגובת הישרדות במנגנון fight-flight-freeze, ובמקום זאת התפתח אצלם שיתוק או דפוס מנוסה משוכלל שכביכול אומר "לעולם לא תתפסו אותי".

טרנס ריל  (1999), בניתוח שלו את המיתוס של נרקיס כותב שהמיתוס הוא "משל של שיתוק: העלם, המופיע תחילה בתנועה חסרת מנוח, נצמד לפתע לנקודה אחת ואינו יכול לעזוב את רוח הרפאים החמקמקה.. הקללה של נרקיס היא השיתוק שלו, לא משום שאהב את עצמו, אלא משום שפיתח תלות בדימוי של עצמו. כמו האובססיה של נרקיס, דיכאון סמוי הוא ביסודו הפרעה בהערכה העצמית.. נרקיס 'מלא גאווה אכזרית', מעמיד פנים שאי-אפשר לנגוע בו. אבל המיתוס מבין את סוד הפגיעות שלו. מאחר שחסרה לו היכולת לקיים יחסים אמתיים, הוא מוקסם מבבואתו ובסופו של דבר משתעבד לה. מבחינה קלינית ניתן לשער כי הבחור הצעיר הזה מעולם לא פיתח את הכושר להפנים אהבה, לקבל אותה ולהפוך אותה לשלו" (שם, עמ' 32-33).

החלומות להלן הם הצצה לעולמם הפנימי של המטופלים המוצגים כאן,  שגם הם כמו נרקיס, חווים שיתוק ודיכאון. החלומות יתוארו כאן עם עיבוד מסוים שנעשה במהלך הפגישות בטיפול. הקורא יוכל לנהל בעצמו דיאלוג עם החלומות, ולראות מה ניתן ללמוד מהם על אנשים אלה, ומה ניתן להבין מהם לגבי סוגיית הזהות של גברים. הם נראים כחלונות לתוך נפשם של המטופלים  ואינם ניתנים למיצוי. יתכן שכל קורא יכול לפתח גרסה אחרת משלו למשמעויות שבחלומות ולשאלות הזהות של גברים בתרבות שלנו.

 ב. תיאור החלומות: מבט אל הנפש פנימה.

אצל שניים מהמטופלים – מטופל א ומטופל ב – העבודה על החלומות פתחה מרחב של עניין והתבוננות מיוחדים, מעבר לשיחות הטיפוליות על עצמם, והייתה להם שמחה של מפגש עם חלקים של העצמי האמתי שלהם.

מטופל א: הבריחה הגדולה

חלום. הכול קשור לבריחה. החלום התחיל בזה שרודפים אחרי, אולי שוטרים. אני רץ באתרי בנייה, בורח ומסתתר, ובשלב מסוים תופסים אותי, וכשתופסים אותי אני בורח מהם. בניין שאני לא מכיר. שוב שוטרים באים ותופסים אותי. אני רגוע אתם ובשנייה של חוסר ערנות אני בורח. השתלשלות של מהלך מרדף…אני כל הזמן מצליח להתחמק מהם ולברוח. בסופו של דבר זוכר את עצמי כבורח, לא כנתפס. אני רץ הרבה. משהו ארוך מאד, הבריחה. תופסים ובורח. מחפש דרכים לברוח לגמרי.

אני: ממה אתה בורח?

א: הרבה מאד שנים, די ברחתי מעצמי; או זה באלכוהול. אהבתי להיות "לא מחובר". אלכוהול, מחשב, התנתקות והרבה רצונות. כל הזמן רציתי דברים אחרים, רק לא את מה שאני..

אני: החלום הוא שיקוף של מה שהיית עד כה?

א: כן. בריחה מאחריות ודחיינות. פשוט לא עשיתי. או להפך, אם רציתי דבר מה, למשל אופניים, הייתי יכול להשקיע הרבה עד שהשגתי. עם השנים נוצרו הרגלים וקשה להיפטר מהרגלים. החלום משקף לי את הבריחה.

אני: אלו רגשות היו לך  בחלום?

א: פחד. הרבה פחד. אבל גם הרגשה טובה בזמן הבריחה. הרגשה טובה שהצלחתי לברוח. המהלך כולו היה בפחד.

אני: מי הרודפים?

א: שוטרים. כאילו החוק. עובר על החוק. לפעמים מנצל כל הזדמנות לברוח. אתר בניה. היו שם אנשים שרדפו אחרי (כמו במשחק "שוטרים וגנבים").

אני: למה, להבנתך, החלום בא עכשיו?

א: התודעה באה להגיד לי: תהיה מי שאתה באמת. (ההדגשה שלי). אני מצליח להשתלט טוב יותר על התחושות שלי מאשר בעבר. בעבר הייתי בתחושת עצב שהיה משתלט. בשבוע שעבר הייתי בתחושת עצב וכעס. הצלחתי לעשות עבודה עצמית. החלום בא להגיד לי שיש עוד נקודות במכלול החיים שלי שאני עדיין בבריחה, כמו למשל בנושא העבודה שלי, בעשייה שלי זה עוד נמצא, לא ברמה של יומיום, אלא ברמה גבוהה. כאדם אני לא נמצא במקום הנכון לי מבחינה מקצועית. זה מצחיק. אני מקבל משוב כל הזמן שאני שונה מהעמיתים שלי. מה אני עושה שם? יש לי פחדים בקשר ליציבות, אחריות של בית, כלוב של זהב. הכול נראה לי רדוד (בעבודה), אבל לעזוב זה ללכת לבלתי נודע.

בהמשך עיבוד החלום עושים הרפיה ודמיון מודרך של שמש עולה בבוקר ומאירה את הכול, לציין התחלה חדשה. (המטרה הטיפולית הראשונית הייתה טיפול בלחץ נפשי).

א אומר תוך כדי הדמיון המודרך:

הנפש כלואה

רוצה מרחב

התחברות שלי למילה אופק

חופש לנפש

מרחב גדול

מדמיין את עצמי במקום, בצפון הארץ, מבנה עתיק, יושב על פיתחה של ..שרואים מרחוק עד לים.. מבנה כזה בהרים עם שני ואדיות שנראים עד לים.

הכול נפתח במרחב ענק.

הערות: החולם הוא בשנות הארבעים שלו. החלום מופיע לקראת סיום הטיפול ונראה כפריצת דרך מהדפוסים בהם היה כלוא. הוא מגלה את העצמי האמתי שלו. לדבריו, במהלך התפתחות הקריירה שלו הוא "התגלגל" מדבר לדבר ומעולם לא הקדיש תשומת לב לרצונותיו האמתיים ולצורך לבחור. ניתן להבין את הטקסט הפואטי והפתיחה של הנופים הפנימיים כביטוי להרגשה של שחרור והתרחבות התודעה.

 מטופל ב: להפסיק להיות אוויר

 חלום 1. הייתי עם כמה חברים. כאילו אני נרדף. כולם נרדפים ע"י לא יודע מי. כוח צבאי כזה. יש כמה שיש להם איזשהו ייחוס, או כרטיס שמגן עליהם מהרודפים. ידעתי שלי אין את האישור הזה (הלגיטימציה) שלא ירדפו אותי. (הסבר: החברים הם "בסדר" מתפקדים ומשתלבים בחברה, ואילו הוא לא ככה, לכן אין לו תנועה חופשית בחיים, אין לו לגיטימציה).

בשלב מסוים מישהו רדף אחרי ודחף אותי לפינה וירה בי.. ואני שואל, מה? באמת? ראית מה קרה.. שירו בי?.. חשבתי שאני מת. זוכר שמגיע למישהו ואומר "אני אוויר. אני אוויר" (ידעתי שאצליח להתחמק). אסוציאציות שלו: "רודפים אחרי", זה החיים; "בעלי האישור", אלו שעשו משהו בשביל זה.

חלום 2. היה לפני החלום הראשון, אבל נזכר בו ומספר אותו שני. הייתי באתר נופש עם המשפחה שלי. אתר מוזר כזה. כמו התרחשות בתוך מבנה גדול שמסודר  בצורת ח כזה. הכול קורה בתוך המבנה והחדרים. ויש לי עניינים עם בחורה או שתי בחורות. מנסה עניין רומנטי אתן. הכול קורה בתוך המבנה שהוא חלק, לבן, בהיר. יש אור. יש חלון גדול. חלק מהמבנה קומת קרקע. גם חלון מתחת מבנה בלי עמודים. מבנה כמו ח.. שיש יותר מקומה אחת. מזכיר את המבנה של בית הספר היסודי שלי.

הערה: החלום מתרחש באתר נופש – רוצה לומר כשהוא משוחרר, ויש לו שהות להביט על חייו בפרספקטיבה אחרת.

התייחסות לחלומות

ב: החלום השני הוא מוזר. לא ברור מה קורה שם. הדבר המשמעותי היחיד זה המבנה. מבנה מאד גדול. עולם שמתרחש בתוך מבנה. לצאת לחופשה והכל בתוך בנין. עובר בתוך חלקים במבנה וקורים כל מיני דברים..

אני: יכול להיות שהמבנה הוא הנפש?

ב: עולם בתוך המבנה מתחבר אלי. ממקום הזה של הגנה.

זוכר גם עניין הבחורות ואימא נמצאת ברקע. המשפחה שלי. אימא שלי. והיה לי מוזר שצריך לעשות הכול בתוך המבנה הזה. שצריך לעשות את זה לעיני המשפחה. אין לאן לברוח. הדברים מתחברים. העולם שלי קורה בתוך מבנה. (הדגשות שלי). אני עם המשפחה ולא בדיוק בחרתי. משתף פעולה עם זה וחי עם זה. יש שם חלונות שקופים..

אני: בתקופה שחלמת את זה התחלת לראות החוצה. נכנס אור.

ב: מבט החוצה

אני: זה קורה בנופש. מצב בו הנפש משתחררת. כמו שנאמר, ויינפש.

חזרה לחלום הראשון.

ב: סמלים חזקים וברורים. כשחשבתי על החלום כמה ימים אחרי שחלמתי אותו נפל לי אסימון. זה שאני אוויר.. הרגיש קרוב לסיפור "הרואה ואינו נראה".. צופה מהצד. אולי זו התגשמות של זה. זוכר שיש ספר כזה. דמות של רואה ואינו נראה. ירו בי – זה היה שחרור מלהיות רדוף ולהיות כל הזמן בבריחה. ואז שוב הדרך שלי להשתחרר זה להיות בגדר נעלם.

אני: החלום אולי גם מתאר משהו בהתפתחות שלך. שהרגשת נרדף ונדחף לפינה. כאילו הרגו אותך. ואז נהיית אוויר. שם לא יכולים לעשות לך כלום.. האם זה מתחבר לך לחוויות של פלישה של אימא לחדר שלך ולמעשים שלך?

ב: מדהים החלום הזה. עכשיו שאתה אומר את זה – זה ברור. פתאום החלום מדבר אלי כל כך. מה שהדהד לי זה שאני לא יכולתי לחשוב שמה שרודף אחרי זה אימא שלי.

אני: מי היורה?

ב: ירה בי חייל שלהם.. מי "שלהם" לא יודע. בשליחות החיים. יש איזה מפקד..

אני: ירייה יכולה להיות תוקפנות, כעס בלתי נשלט.. נמשיך לראות מי היורה. נראה לי קונפליקט בין שני צדדים. אחד שמתחמק. אחד שרודף. בירייה נעשה לזה סוף, כביכול.

ב: בילדות זוכר הרבה חלומות נפילה. הייתי מתעורר בנפילה/מכה על הכרית.

חלום 3. הייתי חטוף בצורה ערמומית, לא בדיוק בכפיה, ע"י מישהו. הייתי בתוך דירה בבניין מגורים. חושב שכל הבניין שייך למישהו הזה שחטף אותי, שהיה שולט עלי. הוא עשה לי תרמית, מזכיר סיפור "כמו מישהו לרוץ אתו", או הסיפור של גואל רצון, מישהו שמשתלט עליך, סוגר עלי. הבנתי שאני שם לא מרצון במקום הזה, והייתה הרגשה שאם אני לא אעשה משהו, אם אני לא אברח, אז הוא מעלים אותי מהעולם שלי. שינתק אותי מכל האנשים שאני מכיר.. (הדגשות שלי). הרגשה שאחרי כמה זמן אבדתי קשר עם האדם הזה. ועבר זמן. ואז מה שאני זוכר.. באיזה הזדמנות אני מנסה לברוח.. ומפתיע אותי כמה בקלות אני מצליח. לברוח. פתחתי את הדלת ויצאתי. משתאה. הוא חוזר. מנסה לתפוס אותי והוא לא מצליח. הצלחתי לברוח.

ב: זוכר מהעיבוד בפגישה הקודמת את ההרגשה שאם אני לא אעשה משהו – אני איעלם…הרגשה מאד מוחשית. מדבר אלי בצורה ישירה על מה שאני מרגיש עם עצמי.

זהו המשך חלום הרדיפה. השינוי, בניגוד לחלום הקודם, פה אני מצליח בקלות. בחלום הקודם ירו בי ואז ההרגשה שאני כמו אוויר. ופה הפתרון הוא שהצלחתי לברוח בכוחות עצמי. [דגש על "בכוחות עצמי"].

הערות: החולם הוא בשנות העשרים שלו. חי בסימביוזה עם המשפחה ואינו מצליח לחוש תחושת נפרדות כלשהי. "העולם שלי קורה בתוך מבנה" מבטא את החוויה שלו שהוא כלוא ביחסים עם ההורים. הוא מזדהה אתם ועם הקושי שלהם לחיות חיים אוטונומיים וחופשיים. תחושת השחרור שלו מתבטאת בחלומות ובעקבותיה הוא מצליח לקבל החלטות של יציאה מבית ההורים ופנייה ללימודים. דרך החוויה של נפרדות מהמשפחה הוא עובר תהליך אינדיבידואציה.

מטופל ג: הצל רודף אחריו

חלום: תחושת רדיפה. מגיע לאזור, פרברי. הולך בתוואי של מסילת רכבת. כלבים נובחים ברקע. רואה אם יש או אין גדר (בה הכלבים יעצרו). רואה שאין גדר והכלבים מתחילים לרוץ לעברי. אני בורח. יש מכונית.. ואני זורק אותה לתהום. מדרדר אותה. מכונית של המישהו בעל הכלבים. אני צריך לברוח מהאדם הזה. מגיע לדירה.. מחולקת לשניים. מצד אחד אני והחברים, ומצד שני האדם הזה, שאין לו זהות, שהוא רוצה להרוג אותי. (הדגשות שלי). בחלום – אני בפאניקה. לא מדבר. בחרדה. והחברים דואגים לי. אני צריך להיעלם. לברוח מהארץ. מעלימים את כל המסמכים. אני בבעיה. הם עושים, אבל אני לא מגיב. זה לא יעזור. אני בטוח שהוא יתפוס אותי, ומגיע לי. עשיתי פשע. יש אשמה. בסוף החלום כבר לא בטוח מה עשיתי או לא עשיתי. לא בטוח אם זה קרה.. מתי זרקתי. התעוררתי מטלפון. לשנייה לא הבנתי. אני לא צריך לברוח.

כשהתעוררתי אמרתי לעצמי שזה חלום ורווח לי. היו 4-5 חברים. זוכר אחד מהחברים. התחושה שמה שעשו לא עזר. זה היה כמו טקס. זוכר שהיו לי הרבה חלומות נהיגה.. ומכוניות..

אני: יתכן שאתה מתאר סיוט שמלווה את חייך ואתה מתעורר ממנו. שאתה במסע. שאתה לא מוגן. שאתה רדוף. אשם…

ג: ממלמל משהו..

אני: "חסר הזהות" תוקף אותך נגד הזהות המוכרת דרך החברים; אני מציע כאן מחשבה שלי – הפחד מ"הלא כלום" בסיפור שאינו נגמר.. ארץ פנטזיה צריכה מישהו שיחלום, אחרת הלא-כלום ישתלט. זה אולי הפחד מהריק שאתה מזכיר אותו מידי פעם.. אתה מנסה להיפטר ממשהו בדרכך וחש אשמה. חש שאין מצב שאתה יכול להינצל מזה.

הערות: החולם הוא בשנות העשרים שלו. עבר טראומה של אובדן בגיל צעיר שבעקבותיה  לא הייתה תמיכה מתאימה וגם לא טיפול בזמן המתאים. הוא מתקשה להתחבר רגשית לזיכרונות וחוויות ילדות וחווית הניתוק מלווה את הטיפול. התחושה הבסיסית היא של בריחה ומבוכת זהות. כפשוטו, החלום מתאר מרדף של הצל שלו, חלקים שנותקו מעצמיותו בילדותו.

מטופל ד: מתקפה של ציפיות

חלום עם אסוציאציות של החולם: מוצא את עצמי באיזה מקום. רצפה גדולה. משטח גדול. אני עומד ואני מוקף חביתת עין גדולה. הרבה כאלה, ואני עם סכין מנסה להרוג אותם. כמו בני אדם שמקיפים אותי ואני יודע שהניסיון שלי לא יצלח עם כמה. ואני ממשיך.

הייתי מאד כועס. בתוך החלום אני מבין את זה.

הרגשתי נרדף, חש אימה וזעם, רגשות רצחניים. שהם כאילו בני אדם. שאני מודע שהם בני אדם ושאני הורג אותם. על החיים והעולם שסובב אותם.

אני תחת המכבש של אנשים. כעס גדול. אני לא מספיק.

בניתי את החיים שלי ככה. אני עם הפנים (העיניים) של אנשים שמצפים (הנושא המרכזי בחלום). כל עולם הציפיות נמצא שם! אין לי מנוחה.

סוגר דלת אחת. אני נמצא בחדר שני

למרות שאני עובר מצד לצד

אין אופציה שאקום ואלך

אני מוקף משטח שמדמה את המציאות.

המציאות זה מה שכרגע אני רואה.

הערות: החולם הוא בסוף שנות הארבעים שלו. חסרה לו חוויה של נוכחות הורית בילדות. בדרכו שלו הוא מחפש להיות הוא עצמו, אבל מוצא את עצמו מרצה את כולם. הוא לא יודע משהו אחר, כי לא חווה קרבה ממשית להורים. הוא אמנם כשרוני ומצליח בעבודתו, אך אינו מצליח ליצור קשר אינטימי עם מחויבות. נראה שהחלום והאסוציאציות הנלוות מתארים חוויה נפוצה של הסבל והזעם מהצורך הכפוי לרצות אחרים באופן סיזיפי.

ג. דיון: ממה הם בורחים?

ההבנה הבסיסית של חלום הרדיפה היא שהחולם אינו שלם עם עצמו או אינו מקבל תכונה מסוימת שלו, משהו שמופיע מהצל שלו. "הצל" מונח של יונג המתאר חלק בתת מודע של הנפש שהאדם לא מכיר ולא מקבל בעצמו. יכולה להיות תכונה שלילית אבל גם תכונה חיובית. מאחר שלא מקבל בעצמו את התכונה הוא מחצין אותה ובורח ממה שמייצג אותה. פירוש החלום כפשוטו אומר שהחולם מנסה להימנע ממצב שהוא מרגיש שאינו יכול לשלוט בו, והחלום הוא מטפורה של צורה כלשהי של חוסר ביטחון, או בפשטות בריחה מעימות כלשהו. זה יכול להיות גם סיפור החיים שלו, המיתוס האישי שלו ( Feinstein and Kripper,2006), עניין מרכזי שחוזר ורודף אותו, כדי להגיע לפתרון, שחרור, או השלמה. מטופל א מצליח להשתחרר ולהתחבר לעצמו ומטופל ב' מפסיק לברוח  ומצליח "למצוא את עצמו" כשהוא מפסיק "להיות אוויר" ולהשתחרר מהמבנה הסגור של המערכת המשפחתית.

 למטופלים הנזכרים כאן חסרה נוכחות הורית ברורה. במונחים של קוהוט, הם לא פיתחו עצמי בריא ולא התנסו בחוויית "זולת-עצמי" תקינה בה הם יכולים להתמזג ולהזדהות (ראה  מיטשל ובלאק, 2006). במיוחד נעדרת דמות  אב אותו הם יכולים להעריך ועמו הם יכולים לחוש הזדהות חיובית. הם חצויים בקשר להערכה העצמית שלהם ואמביוולנטיים ביחסים עם האב.

החוויה שלהם היא לפעמים שהם נושאים על גבם את אביהם, כמו בחלום האישי שמביא קורנאו (Corneau, 1991) בפתיחה לספרו 'אבות נעדרים, בנים אבודים'. קורנאו (Corneau, 1991), דאלבי (Dalby,1990), ובלאי ( Bly,1992 ) ממקדים את שאלת הזהות הגברית בחסר מובנה בנוכחות האב בנפשו של הילד בדרכו לעולם המבוגרים. רוברט בלאי (1992 ,Bly) מדגיש את העדרם הממשי או הרגשי של דמויות גבריות שיכולות למלא את תפקיד המנטור, בחניכה והתפתחות תקינה של הגברים לעתיד. לפי בלאי, ההזדהות עם אב בלתי-נוכח ולא קרוב רגשית, היא שקרית ושבירה, מאחר שזוהי הזדהות עם מסכה או דמות חלולה, כמו "מנהל בנק" או "קצין קרבי" שמפגישה את הגבר לעתיד עם החלל הזה בתוך עצמו, לקראת אמצע החיים. ברודי (Brody,1987) מצאה שבנים הגדלים עם נוכחות ומעורבות האב בגידולם מבטאים את עצמם רגשית, פחות תחרותיים, מבטאים פחות כעס ותוקפנות, יותר חום ורגישות ליחסים בין אישיים. אפשר לומר שזו אינה האישיות והזהות הגברית הסטריאוטיפית המקובלת.  יתכן  איפה שגברים שלא חוו קשר קרוב עם האב  נוטים יותר להתאים את עצמם למודל של גבריות שהתרבות וחברת בני הגיל משדרים, כפי שמניחים ריל (1999,2003) וקורבט (Korbett ,2009) כשהם מדברים על התפתחות הזהות הגברית.

בלאי (Bly,1992 ) סבור שהיחסים האמביוולנטיים בין אבות ובנים המשתקפים בקונפליקט האדיפאלי, הם מוטיב מובנה ועתיק יומין וגם במיתולוגיה מוצאים מעט מאד הרמוניה ביחסים אלה [למשל עקדת יצחק]. לפי הניתוח של בלאי, הגבר חייב לעשות את המסע לבדו ולהתחבר לאינסטינקט שלו, שפירושו להעז להיפרד מהתלות בהורים ולסמוך על עצמו ועל האינטואיציות שלו. כדי להתבגר, עליו להשיל מעליו את בגדי הילדות, כלשונו  של ג'ונסון בניתוח "המיתוס הגביע הקדוש" (1997) Guggenbuhl .(Johnson,1989 )  מוסיף נדבך נוסף כשהוא טוען שנפשו של הגבר זקוקה למיתוס, ושלא תנוח דעתו כל עוד לא התחבר לאתגר שהוא מזהה מחוץ לעצמו, לערך או מיתוס בעבודה, בספורט, בפוליטיקה, בצבא, או בשליחות שמציבה לו אתגר לבטא את עצמו ולגלות את הפוטנציאל הגלום בו. המיתוס מפיח בו רוח חיים כאשר הוא נאבק להשיג, להוכיח ולנצח. באופן הזה הגבר יכול לחוש את עצמו ואת זהותו כבעלי ערך. כאשר הוא מקדיש את עצמו לנושא ומגשים, כותב המחבר, הוא חש שהוא נעשה "ראוי" לערכים המובנים במיתוס, והוא חש כמי ש"התקבל" למעגל משרתי הציבור והמגשימים.

לשאלה ממה גברים בורחים נותן דאלבי (1990) תשובה מעניינת. בפתיחה לספרו  Healing the Masculine Soul,  הוא  מספר על גבר  שהיה מוטרד מחלום מעורר חרדה שחזר על עצמו. החלום: אריה זועם שואג עליו עד שהוא נהיה מותש ומתעורר בצעקות. באחת הפעמים החולם שאל את האריה מיהו, והאריה אמר: אני האומץ שלך והעוצמה שלך; למה אתה בורח ממני? (הדגשות שלי). הבריחה מאומץ הלב והעוצמה של האריה בנפש הגבר היא, לפי דאלבי, הבעיה של גברים בזמננו. בדומה לריל (1999), גם דאלבי מדבר על כך שהגבר לכוד בדימוי של עצמו ובמושא חיפושיו. האתגר לפי גישה זו היא  לגלות את האני האותנטי שלו כגבר, החוויה לה זכה המטופל הראשון במאמר. האמירה שלו "תהיה מי שאתה באמת" יכולה להיות המוטו לגברים שלא מצאו את הזהות העצמית, וכדברי איבסן במחזה פר גינט "הבעיה היא כיצד להיות אתה עצמך" (אצל  מיי, 2001, עמ' 145).

מיי מנתח את פר גינט של איבסן כמיתוס של הגברים במאה העשרים, כמסע בו פר עובר ממצב של התבדלות, חוסר יכולת להתחייב ועמדה של 'אני ואפסי עוד', להכרה ש"אדם לעולם אינו יכול להיות הוא עצמו בים. הוא חייב לטבוע או לשחות עם האחרים" (ציטוט מהמחזה). סולווג, אהובתו אותה עזב בתחילת הדרך, כותב מיי, מאפשרת לו לבוא אליה כשהוא מוכן לכך, אחרי שעבר את ההתנסויות שהיה עליו לעבור. התנסויות אלה מאפשרות לו בסופו של דבר לאהוב אותה.

אפילוג – מתוך הספר "הדרמה של הגבריות החדשה", מאת דניאל בוקובזה, 2017:

"הנרטיב של כל גבר מכיל נתיב של כאב או בלבול בקשר עם אביו, וכמעט כל גבר חש בכך.  וכשהרגש כלפי האב חסום דמות האב תהפוך לרוח רפאים שתמשיך לרדוף את הבן שלעד יחפש את הקרבה לאב וירצה לרצות אותו, להיות כמוהו, לקבל את אישורו, או לחילופין ימשיך להרגיש אשם או פגום בגללו, או שלא יהיה סוף לכעסו עליו. היכולת להמשיך הלאה ולבנות את דמותו האישית כגבר וכאב בנבדל מזו של אביו – תיפגע מאד. לעומת זאת, בקשר עם דמות אב שאפשר לדבר עליה, שהקונפליקט איתה דובר ומוצה או שהקשר אופיין בפתיחות  שאיפשרה לכן התבדלות ואוטונומיה, יהפוך האב לאב קדמון. הוא ימצא מקום, ראשי אך מוגבל, במורשת הנפשית של הבן. דבריו ילוו את הבן במשך שנים, מבלי להעיק עליו. הוא ימשיך להיות מוקד של תמיכה וביטחון עבורו, גם לאחר שלא יהיה עוד בין החיים" (עמ' 306-7).

אלירז, י.( 2006). לפני הדלת, מעבר לקיץ. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

בוקובזה, ד. (2017). הדרמה של הגבריות החדשה. בן שמן: מודן.

מיי ר. (2001). הזעקה למיתוס. כפר סבא: שמעוני הוצאה לאור.

ריל ט. (2003). איך אני אסביר לך. תל אביב: עם עובד.

ריל ט. (1999). אני לא רוצה לדבר על זה. תל אביב: עם עובד.

Bly R. (1992). Iron John, a book about Men. Vintage Books. New York.

Corbett, K. (2009). Boyhood: Rethinking Masculinities .Yale University Press. New Haven & London.

Corneau, G. (1991). Absent Fathers, Lost Sons: The Search for Masculine Identity .Boston,MA, Shambhala Publications.

Dalbey, G. (2003). Healing the Masculine Soul: God's Restoration of Men to Real Manhood. Thomas Nelson Inc.

Feinstein D. & Kripper S.(2006). The Mythic Path. Energy Psychology Press/Elite Books.USA.

Guggenbuhl, A. (1997). Men, Power, and Myths, the Quest for Male Identity. Continuum. New York.

Johnson, R.A.(1989). He: Understanding Masculine Psychology. Revised Ed. Harper & Row .USA.

לשיתוף

להדפסה

תגובות

מאמרים אחרונים

האבל שלא נעשה

האבל שלא נעשה:  הסיפור שאינו נגמר של פוסט-טראומה  בסטיאן: חלמתי חלום נוסף, אבא, על אמא.האב: אני מבין בן, אבל עלינו להמשיך הלאה, נכון?בסטיאן: כן.האב: לכל אחד מאתנו יש…

מבט אל מושג הזהות

 למושג הזהות, או העצמי, יש שורשים המצויים בתחילת דרכה של הסוציולוגיה ובאים לידי ביטוי בתיאוריה של קולי (1902 Cooly,) לפיה, הזהות של האדם נבנית מהשתקפויות החברה בה אדם גדל…

פוסט-טראומה על מלא

פוסט-טראומה  על מלא – התבוננות אישית במצבנו הנפשי אוקטובר 2023 מה שקרה לנו ב 7 באוקטובר 2023 הנו טראומה לאומית קולקטיבית ואישית, כאשר כל מה שהאמנו בו התנפץ…

נפש יהודי

אני מתבונן פה בנושא שכניתי אותו "נפש יהודי" ומבין שהרטוריקה והפרקטיקה שונים לגמרי ולא ברור מי באמת מקיים את האני מאמין היהודי, ואולי יש יותר מפירוש אחד מה זה…

שיח של קורבנות

28.5.2023 מה שמתחולל בארצנו עכשיו משפיע על כולנו, מעמת אותנו עם הפחדים ונקודות העיוורון שלנו, ואולי אנו מרגישים מובסים או מנצחים, ואבוי לניצחון כזה הידוע בשם "ניצחון פירוס".…

שְׁעַת חֶבְרָה

על הצורך האנושי בקשר דוקטור. אני מודה לך. באמת. שמצאת זמן בשבילי. איך אני אסביר לך את הבעיה. אני לא בטוח בכלל שזו בעיה. שאפשר לקרוא לה בעיה.…

רגעים של אמת

מאת כרונוס זהו סיפור על יחסים ועל מה שביניהם. הזמן עובר יקירתי. הוא עובר. הכל עובר. השנים. הנופים מתחלפים. אנחנו מתחלפים. מה את מזמינה היום? אין זמן. אין…

אוהבת כל רגע

זהו סיפור על שאלת הזהות והמושגים בהם אנחנו משתמשים כדי להבין ולספר אותה. א. דוקטור:  אני לא יודעת היכן להתחיל. האם לדבר אתך על הרומן האחרון שלי, או…

תודעת העליונות של הנרקיסיסט

תודעת העליונות של הנרקיסיסט "אנשים בעלי אישיות עם קווים נרקיסיסטיים מאופיינים בראש ובראשונה בתחושת עליונות, פנטזיות גרנדיוזיות וצורך לתדלק באופן תמידי את תחושת הערך העצמי הגבוה שלהם. הם…

בצילו של הנרקיסיסט

בכתיבתי על הנרקיסיזם עד כה (כהן, 2020), עשיתי הבחנה בין הנרקיסיסט המתעלל לבין קורבנותיו שנפגעו ממנו.  המוטיבציה שלי  בהבחנה זו הייתה פרגמטית:  להבין מה קורה בנפש הנפגע ולהתמקד…

התיאטרון של הנרקיסיסט

מי שחי עם נרקיסיסט חווה ומכיר את הדרמה  שהוא מחולל כחלק מהמערכה הגדולה שהוא מנהל מול מי שאינו מוכן למלא את התפקיד שנועד לו. במערכה זו הנרקיסיסט יוצר…

סבלנות

על סבלנות הגדרה. המושג "סבלנות" שגור בדיבור היומיומי, ויש לו משמעות רבה ביחסים ובתקשורת בין בני אדם. ברוח המילון, סבלנות מתוארת כאורך רוח, כעמידות, כיכולת להשהות תגובה, להמתין…

פסיכותרפיה בראי התקופה

המאמר אינו בא להמציא פסיכולוגיה אחרת אלא להציע הבנה ושיטה חדשה, עדכנית, לטיפול במצוקות הנפשיות של בני אדם בתקופתנו. התורות הבסיסיות על התפתחות הילד והאישיות ממשיכות להיות בסיס…

מבט אל העלמה המלנכולית

המאמר נכתב בהשראת מצבי הרוח והמלנכוליה של אמה ברומן "מדאם בובארי" מאת גוסטב פלובר (1957). הרומן הוא סיפור על יחסים מחוץ לנישואין, בתוך מסגרת של חיים פרובינציאלים, הוא…
נגישות