מבט אל מושג הזהות

 למושג הזהות, או העצמי, יש שורשים המצויים בתחילת דרכה של הסוציולוגיה ובאים לידי ביטוי בתיאוריה של קולי (1902 Cooly,) לפיה, הזהות של האדם נבנית מהשתקפויות החברה בה אדם גדל ( "looking glass self"). הילד בונה מושג של עצמו דרך האופן בו אחרים רואים אותו. לפי קולי, העצמי והחברה נולדו יחדיו, כמושגים משלימים – הנפש היא חברתית והחברה היא מבנה נפשי  (" the mind is social and society is a mental construct”). הזולת, "הזולת המוכלל", במינוח של  G.H. Mead (2008), מקביל  למושג האני העליון של פרויד. האני העליון בתורתו של פרויד הוא אינסטנציה מופנמת של ההורים, ערכיהם, ומה שהם מייצגים. לכן, נראה שהניתוח הפסיכולוגי של האישיות, של התפתחות האישיות ושל משברי חיים, מתייחס בעיקרו להתנסות ביחסים עם אחרים או להפנמות ולייצוגים של התנסויות אלה בחיי הנפש של האדם. עבור הפרט המתפתח, החברה  מייצגת את ההורים, ואלה מייצגים את החברה שהוא פועל בתוכה, בעת מלחמה ובעת שלום. אפשר לומר שחווית הזהות של האדם, לפי הבנה זו, הנה ביטוי של אוסף כל ההזדהויות שלו עם אנשים וערכים, בחברה בה גדל, התחנך וחי את חייו. האדם הרי אינו אלא תבנית נוף מולדתו, כדברי המשורר טשרניחובסקי. 

אבני הבניין של הזהות וחווייתה מצויים בתורותיהם של הוגים  פסיכואנליטיקאים שבאו לאחר ימיו של פרויד (לפי הדיון של מיטשל ובלאק, 2006). סליבן, מראשוני התיאורטיקנים של האישיות, היה סבור ש"בני האדם, לעולם ובאופן בלתי נמנע, אינם ניתנים להפרדה מן השדה הבין אישי שלהם. אישיותו של הפרט מתעצבת בסביבה המורכבת מבני אדם אחרים. האישיות או העצמי אינם משהו 'בתוך' הפרט, כי אם משהו המתגלה באינטראקציות עם אחרים" (שם:118). לפי לואוולד, נציג מובהק של האינטראקציונליסטים "כל דבר בילד המתפתח, ומאוחר יותר במבוגר, הוא תוצר של אינטראקציה. הנפש היא אינטראקטיבית מעצם טבעה. הליבידו כדחף לא עוד מחפש פורקן כי אם מחפש קשר, אינו משתמש באובייקטים  לשם סיפוק צרכים אלא לשם בניית התנסויות מנטליות מורכבות יותר ולשם ביסוס מחדש של האחדות המקורית האבודה בין עצמי לבין אחרים" (שם: 266- 268). קוהוט, במהלך פיתוח תורת העצמי הבין ש"ההתפתחות הנורמלית של נרקיסיזם בריא תשתקף בתחושה של סולידריות וחיוניות פנימיות, ביכולת לרתום מטרות ולנסות להשיגן באופן יציב, בדימוי עצמי שהוא מהימן ועמיד בפני אכזבות ואשר מאפשר גאווה והנאה נרחבות כתוצאה מהצלחה" (שם: 230). בלי תחושת זהות המחוברת לעצמי לא מתאפשר לפרט לפתח את היכולת "לרתום מטרות ולנסות להשיגן באופן יציב", כפי שיתבהר בהמשך בדיווח על המאמצים לחיפוש הזהות של נפגעי נרקיסיזם.

אריקסון הוא המפורש ביותר בניסוח התיאוריה של זהות האני, ובתפיסת ההתפתחות של האישיות ושל זהות האני כתהליך הנמשך במהלך כל חייו של האדם. לפי אריקסון (1950/1960), היחיד המתפתח הינו משתתף פעיל ביצירת הזהות שלו, תוך שהוא בודק, מעבד ומקבל אישור מהסביבה, עמה הוא מצוי בדיאלוג ובמתח דיאלקטי מתמיד. אריקסון מדגיש את המאבק המודע בחלקו להתמודד עם שינויים, משימות ואתגרים שהחברה מציבה בפני הפרט, אולם למושג זהות משמעות מורכבת יותר בעיניו, כמתואר להלן.

על ידי כך שנאפשר למונח זהות לדבר בעד עצמו בכמה קונוטציות, הוא יראה […] בהזדמנות אחת כמתייחס לתחושת זהות אינדיווידואלית מודעת; באחרת כמתייחס לשאיפה לא מודעת להמשכיות של אופי אישי; בשלישית, כמתייחס לאמת מידה לפעולות השקטות של סינתזת אני; ולבסוף, כשימור סולידריות פנימית עם האידיאלים והזהות של קבוצה (אריקסון , 1959, עמ' 102, אצל מיטשל ובלאק עמ' 218).

גם בפסיכולוגיה ובפסיכואנליזה המודרנית, באופן מיוחד בפסיכולוגיה העצמי של קוהוט, מקובלת ההבנה שהזהות שלנו, השפה והדרכים שלנו להבין את העולם באות ממערכות היחסים שלנו, קרובות (משפחה, בני גיל ) ורחוקות ( דת, עם, מדינה). כלומר, העצמי והזהות של הפרט הם השתקפות של מערכות יחסים ( (relational וכשמערכת היחסים מעוותת, כמו המקרים המוצגים בספר, הקורבן חווה משבר ובלבול זהות. נתבונן בהמשך בחוויית הזהות, דרך דיווח של מטופלים, בהקשר של מידת הנפרדות, למעשה בעקר חוסר נפרדות, שכל אחד מהם חווה במערכות היחסים שלו עם אחרים. נתבונן ברצף בין יחסים סימביוטיים מצד אחד וניתוק בקצה השני, ובתווך דרגות שונות של נפרדות. היחסים בין נרקיסיסט ושותפיו לקשר (ילדים או בני זוג) הם יחסים סימביוטיים של קורבן – תוקפן כמתואר בספרי "מי רוקד עם הנרקיסיסט?" (2022). מאחר שהקורבן נמצא בפיקוח ושליטה על ידי הנרקיסיסט אין לו פניות ומסוגלות לפתח תחושת נפרדות ועצמיות. יחסים כאלה במשפחה מתוארים בטיפול המשפחתי כיחסים של "ערבוב"( enmeshment), מצב בו הגבולות בתוך המשפחה רופפים עד כדי מה שלעתים מתואר כ"גילוי עריות רגשי". בהעדר תהליך של הפרדה וייחודיות (separation-individuation) לא מתאפשר לשותפי הקשר (ילדים, בני זוג) לחוות מובחנות בינם לבין ההורה ששולט על עיצוב הנפש והזהות שלהם. הם גדלים וחיים במצב טראומטי, וככזה חוויית הקיום שלהם היא פרגמנטרית. באופן מתעתע הם יכולים לחוש שהם אינם קיימים, כמו עץ נופל ביער. "יש משהו שקורה עם ילדים: אם אף אחד לא מסתכל עליהם, שום דבר לא באמת קורה להם" (מובאה אצל למפרט 2022 , עמ' 202).

 

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

לשיתוף

להדפסה

תגובות

מאמרים אחרונים

פוסט-טראומה על מלא

פוסט-טראומה  על מלא – התבוננות אישית במצבנו הנפשי אוקטובר 2023 מה שקרה לנו ב 7 באוקטובר 2023 הנו טראומה לאומית קולקטיבית ואישית, כאשר כל מה שהאמנו בו התנפץ…

נפש יהודי

אני מתבונן פה בנושא שכניתי אותו "נפש יהודי" ומבין שהרטוריקה והפרקטיקה שונים לגמרי ולא ברור מי באמת מקיים את האני מאמין היהודי, ואולי יש יותר מפירוש אחד מה זה…

שיח של קורבנות

28.5.2023 מה שמתחולל בארצנו עכשיו משפיע על כולנו, מעמת אותנו עם הפחדים ונקודות העיוורון שלנו, ואולי אנו מרגישים מובסים או מנצחים, ואבוי לניצחון כזה הידוע בשם "ניצחון פירוס".…

שְׁעַת חֶבְרָה

על הצורך האנושי בקשר דוקטור. אני מודה לך. באמת. שמצאת זמן בשבילי. איך אני אסביר לך את הבעיה. אני לא בטוח בכלל שזו בעיה. שאפשר לקרוא לה בעיה.…

רגעים של אמת

מאת כרונוס זהו סיפור על יחסים ועל מה שביניהם. הזמן עובר יקירתי. הוא עובר. הכל עובר. השנים. הנופים מתחלפים. אנחנו מתחלפים. מה את מזמינה היום? אין זמן. אין…

אוהבת כל רגע

זהו סיפור על שאלת הזהות והמושגים בהם אנחנו משתמשים כדי להבין ולספר אותה. א. דוקטור:  אני לא יודעת היכן להתחיל. האם לדבר אתך על הרומן האחרון שלי, או…

תודעת העליונות של הנרקיסיסט

תודעת העליונות של הנרקיסיסט "אנשים בעלי אישיות עם קווים נרקיסיסטיים מאופיינים בראש ובראשונה בתחושת עליונות, פנטזיות גרנדיוזיות וצורך לתדלק באופן תמידי את תחושת הערך העצמי הגבוה שלהם. הם…

בצילו של הנרקיסיסט

בכתיבתי על הנרקיסיזם עד כה (כהן, 2020), עשיתי הבחנה בין הנרקיסיסט המתעלל לבין קורבנותיו שנפגעו ממנו.  המוטיבציה שלי  בהבחנה זו הייתה פרגמטית:  להבין מה קורה בנפש הנפגע ולהתמקד…

התיאטרון של הנרקיסיסט

מי שחי עם נרקיסיסט חווה ומכיר את הדרמה  שהוא מחולל כחלק מהמערכה הגדולה שהוא מנהל מול מי שאינו מוכן למלא את התפקיד שנועד לו. במערכה זו הנרקיסיסט יוצר…

סבלנות

על סבלנות הגדרה. המושג "סבלנות" שגור בדיבור היומיומי, ויש לו משמעות רבה ביחסים ובתקשורת בין בני אדם. ברוח המילון, סבלנות מתוארת כאורך רוח, כעמידות, כיכולת להשהות תגובה, להמתין…

פסיכותרפיה בראי התקופה

המאמר אינו בא להמציא פסיכולוגיה אחרת אלא להציע הבנה ושיטה חדשה, עדכנית, לטיפול במצוקות הנפשיות של בני אדם בתקופתנו. התורות הבסיסיות על התפתחות הילד והאישיות ממשיכות להיות בסיס…

מבט אל העלמה המלנכולית

המאמר נכתב בהשראת מצבי הרוח והמלנכוליה של אמה ברומן "מדאם בובארי" מאת גוסטב פלובר (1957). הרומן הוא סיפור על יחסים מחוץ לנישואין, בתוך מסגרת של חיים פרובינציאלים, הוא…
נגישות