ציטוטים מהספר "אישה שבורה" מאת סימון דה בובואר, 2011. הסיפור הוא יומן שמלווה את המשבר של אישה בשנות הארבעים כשבעלה מנהל רומן.
סוף סוף אני רוצה לחיות קצת בשביל עצמי (עמ', 101) אני לא יכולה לשאת את העובדה שלא אהיה פנויה לגמרי לשרת את האנשים הזקוקים לי (102) זו הפעם הראשונה שאני מודאגת מאד והוא אינו שותף לדאגתי (103) כמה שהדירה ריקה! כמה שהיא ריקה! כמובן, הרי אין איש בתוכה (104) חייתי אך רק למענו…מעולם לא בקשתי דבר לעצמי שלא רציתי גם בשבילו (109) אחרי שחיים כל כך הרבה למען האחרים, קצת קשה להשתנות, לחיות למען עצמך. לא ליפול במלכודת המסירות: אני בהחלט יודעת שהמילים לתת ולקבל מתחלפות ביניהן (116) אין משנים את החיים בלי להשתנות ( 117) תשוקותיי, רצונותיי, טובות ההנאה שלי אף פעם לא נבדלו משלו, הפעמים היחידות שהתייצבתי נגדו היו למענו, לטובתו (120) למעשה, אני חסרת אונים, משום שמעולם לא תיארתי לי שיש לי זכויות (121) חיפשתי מקלט בעברנו (123) אני עייפה מלהציג לעצמי שאלות, לא לדעת את התשובות. הקרקע נשמטת מתחת לרגלי. אינני מכירה עוד את הדירה, החפצים נראים כחיקוי של עצמם. השולחן הכבד בחדר האורחים: הוא משוקע. כאילו הטילו את הבית ואותי לתוך ממד רביעי. אילו יצאתי, לא הייתי מתפלאת למצוא את עצמי ביער פרה-היסטורי, או בעיר של שנת 3000 (123) אינני יודעת היכן אני, נגד מה עלי להיאבק, אם יש מקום להיאבק, ולשם מה (125) הנשים שאינן עושות דבר אינן יכולות לשאת את אלה שעובדות (126) הוא מודה שזה טוב שיש לאישה מקצוע. אבל הוא הרי מודה שיש לאישה דרכים אחרות להגשמה עצמית. הוא אף פעם לא חשב ש"אינני עושה דבר"; להיפך, הוא התפלא שאני טורחת כל כך למען החולים שהוא מדבר עליהם, וממשיכה להחזיק יפה מאד את הבית, ולעקוב מקרוב אחרי הבנות; וזאת בלי להיראות אף פעם מתוחה או תשושה…לי היו חיים מאוזנים; אפילו הרמוניים (128) לאבות אף פעם אין בנות שהם רוצים, משום שיש להם מושג מסוים שהן צריכות להתעצב על פיו. האימהות מקבלות אותן כמות שהן (131).
