מתוך "המידות הקטנות" מאת נטליה גינזבורג (2019) במסה "קשרים אנושיים". "על החיים שלנו מעיב צל: חוסר הידיעה אם יום אחד אדם מהמין השני יהיה מסוגל לאהוב אותנו. אנשים מהמין השני מסתובבים לידנו, חולפים לצדנו ברחוב, אולי חושבים או מדמיינים עלינו דברים שלא נוכל לדעת לעולם. הם אוחזים בידיהם את גורלנו, את אושרנו. אולי יש בהם אדם שמתאים לנו, שיכול לאהוב אותנו ושאנחנו יכולים לאהוב אותו. הזיווג המושלם. אבל איפה? איך נכיר אותו בהמון האינסופי המתהלך ברחובות העיר? באיזה בית, על איזו חלקת אדמה, חי האדם המושלם בעבורנו, הדומה לנו בכול והנכון לענות לכל השאלות שלנו, להקשיב לנו עד אין קץ בלי להשתעמם, לחייך לנוכח פגמינו, ולהתעורר כל יום אל הפנים שלנו? אילו מילים עלינו להגות כדי שיזהה אותנו בהמון? איך עלינו להתלבש, לאן עלינו ללכת כדי לפגוש בו?" עמ' 122.
החיים כמסע לגילוי עצמי
אני מבין שהמסע של אדם בחייו, זה לגלות את עצמו. לפעמים הוא יודע את עצמו מוקדם בחייו (כמו מוצרט, דרך כישרונותיו, למשל), ובעיקרון הוא אמור לגלות את עצמו,…
