אני מבין שהמסע של אדם בחייו, זה לגלות את עצמו. לפעמים הוא יודע את עצמו מוקדם בחייו (כמו מוצרט, דרך כישרונותיו, למשל), ובעיקרון הוא אמור לגלות את עצמו, את ייחודו, מהר או לאט יותר, בעזרת בחירותיו, הקשבתו, ומחויבותו לדרך שמתגלה לו. הגילוי הזה, הוא אופציה לאדם שמתעורר מתרדמת הבורות והגורל, ולעתים זוהי גם התגלות והארה. אני מבין, שמבחינת הנפש פנימה, זהו ההישג הגדול ביותר של האדם בחייו הגשמיים. הגילוי, ההתגלות וההארה חושפים לאדם לא רק את עצמו, אלא גם את הבנת היש בכוליותו ובכל צדדיו ואופניו – מה זה להיות ילד, ומה זה להיות גבר או אישה, ומה זאת אהבה, ומה זאת הצלחה או בחירה, ומה זה להעריך את הישנו, ומה זה לשאוף אל הנשגב, ומה ואיך זה לחיות את היומיום רגע רגע בשמחה, בהכרה של קדושה ובהכרת תודה. או אז נגלה ונבין מהו "אני"…
אפשר לחיות בלי מאבק?
מי שהיה עסוק במאבק כדי לשרוד אינו יודע איך לחיות ללא מאבק, וזה רלבנטי למצבים שונים של שחרור מדפוסים.
