הנרקיסיסט ושותפו לקשר: שיח הנרטיבים בין הנרקיסיסט והמְרֵַצֵה (pleaser)
"Despite all the beating he never forgets the master" – מ"ימי הנטישה" מאת פרנטה
הנרקיסיסט רוצה ורוצה ואינו מרוצה, והמרצה (the pleaser) מרצה ומרצה וכל רצונו שחברו יהיה מרוצה, ומתוסכל מכך שאינו מצליח במשימה למרות כל מאמציו. כך מתנהל מעין ריקוד בין השניים, שיח נרטיבים מתמשך בין "הרוצה" ו"המרצה". לכל דפוס יש נרטיב משלו, וכשהם נפגשים, הם לכאורה מקיימים ביניהם יחסים קומפלמנטריים (משלימים), ולכן הם מספקים צרכים אחד לשני, אבל הם גם מזינים את ההפרעה בתחושות הזהות ובחוויית הנפרדות והאוטונומיה החסרת להם שאתן הם מגיעים לקשר. השניים בדיאדה נוטים לפתח תלות-שיתופית (codependency) שלמעשה היא יחסים סימביוטיים בהם הם מעורבבים ומסובכים (enmeshed) אחד בשני, מבלי יכולת להפריד ולהבחין בין אני ולא-אני, כך שהם חווים אכזבה מתמשכת. בתוך טיפול, השיח, לרוב, סובב סחור סחור על רקע הקושי של בני הזוג לפתח מודעות והסכמה על קיומה העקרוני של תלות הדדית ביניהם כבני זוג ביצירת הבעיה שאתה הם מגיעים לטיפול; כשהם כן מתחברים להבנה זו, הם יכולים להצליח להפוך את התלות השיתופית לתלות הדדית חיובית ושיתוף פעולה מעצימים ברוח התפיסה המערכתית.
