אני מבין שהסכמה שלי ובתוכי לכל מה שחוויתי בחיי – היא מפתח ליצירת שלווה ושלום בתוכי. זוהי הדרך האולטימטיבית לשהות ב NOW. כי כל עוד יש מלחמה ומירמור בתוכי על מה שקרה או לא קרה לי בחיי – אינני יכול להיות שקט ולהיות נוכח, בלי ש"קבצים פתוחים" יעבדו ברקע של חיי הנפש שלי. אי-הסכמה זה מה שאקהרט טול מכנה "התנגדות". מתוך הסכמה גורפת זו אני נפרד מכל שרידי המחלות והמשברים שעברתי בחיי מזמן היותי ברחם אימי, וגם את התגובות הרגשיות שלי לאותם מחלות ומשברים.
אפשר לחיות בלי מאבק?
מי שהיה עסוק במאבק כדי לשרוד אינו יודע איך לחיות ללא מאבק, וזה רלבנטי למצבים שונים של שחרור מדפוסים.
