להיות חופשי. באחרונה אני חווה חופש מסוג חדש שלא הכרתי מימי. לא מוצא את הדרך לתאר אותו ואת החוויה הנלווית. לכן איתן הקדמה. יש לנו תפיסה של עצמנו ביחס כזה או אחר לאחרים ולמה שהם מייצגים עבורנו, כולל מעמדנו ביחס אליהם, הגדרות וכותרות שיש לנו ביחס לחברה, לעשירים, לערבים, לדתיים, לנשים וגברים, ואף להגדרות של מצבים ואובייקטים בסביבתנו. ובתוך כל ההקשרים הללנו אני "משובץ" באיזה נישה, אולי אני תקוע שם באופן מנטלי רגשי וקיומי, ובעצם אין לי חופש וחרות לזוז מהנישה הזו לא משנה מה אני עושה או לא עושה. אני שם וזהו. החופש FREEDOM שאני חווה עכשיו הוא שאני זז מכל זה, שאני מנער את כל הסידור הזה שהתקבע בראש שלי ממחשבות רבות וממושכות בניסיונות להגדיר את עצמי ואת זהותי באמצעות "מושגים" חיצוניים למי שאני, כי לא ידעתי כנראה מתוכי מי זה האני הזה. אז כלאתי אותו בכלא המושגים ונהייתי אסיר בכלוב המושגים. לא חופשי באמת. וכל זה זז באחרונה, ואני זזתי משם, וכאילו ירד מעלי ומעל ראשי סד שחנק את ישותי. זה בא יחד ובמקביל לכך שהראש שלי הפסיק להיות באובססיה, ואינו צריך INPUT מתמיד כדי שאני ארגיש טוב. אני חש ברור יותר את מובן של הלבדיות או ה SOLITUDE, כי קשה להרגיש זאת כשאתה מוקף ומעורבב עם כל מה שסובב אותך . זוהי תחושה של לבדיותך במובן הטוב והנעים, כמו שאתה חש שהיד שלך היא שלך. זהו אולי המקום בו אתה מתחיל לחיות עצמאות רגשית ואונטולוגית עם החרות להיות מי שאתה.
במונחים של אקהארט טולה אתה מגיע למצב זה כשאתה מפסיק להשוות את עצמך לאחרים או למדוד את עצמך לפי הגדרה או מושג שבאמצעותם אתה חווה את הזהות שלך.
