נראה לי שכולנו מחפשים נוסחאות נכונות והגיוניות בהתמודדות עם החיים ויחסים עם אחרים. אנחנו מאמינים, מתחת לפני השטח, שיש תשובה נכונה, כמו 2+2 =4. אנחנו מסתכלים על אנשים מצליחים ומחפשים נוסחה המגדירה את "סוד ההצלחה", מתוך מחשבה שהנוסחה תפלס לנו את הדרך, בלי שנצטרך להשתנות. נוכחתי שזה נכון בכל התחומים, גם בסקס, כשהוא או היא מנסים, לפעמים בלא יודעין להסדיר אורגזמה, בלי להתמסר; ויש לנו מושגים מה זה להיות בעל טוב או גבר או מצליחן. לפעמים זה נראה ממש תיאטרון, רק שאנחנו לא יודעים את זה ומשחקים את הכל על באמת ובצורה משכנעת. ואז הכל נהיה שקר ומראית עין. התאטרון מוכיח שאנחנו יכולים, בעיקרון, להיות כל דבר, אבל בחרנו אפשרות אחת, להיות אנחנו. לתמיד. מטעמי ביטחון.
החיים כמסע לגילוי עצמי
אני מבין שהמסע של אדם בחייו, זה לגלות את עצמו. לפעמים הוא יודע את עצמו מוקדם בחייו (כמו מוצרט, דרך כישרונותיו, למשל), ובעיקרון הוא אמור לגלות את עצמו,…
