אהבה אינה "דבר נפרד" מאיתנו, מהחיים או מהעולם. כמו שאלוהות ובריאה אינם מחוץ לקיום. מבחינת בודהא, שלא דיבר כלל על אלוהים, האלוהות היא אימננטית, בתוך בעולם. כך גם האהבה. מה שקרה עם זה הוא שאנשי השליטה התחילו לסחור בזה, ואז כולם השתגעו כי הרחיקו את האהבה לעולם של משאלות והיא הפכה להישג. צריך להרוויח אותה על ידי ציונים והצלחות. הפכו את האהבה להערכה, ויש מי שנותן הערכות והוא שולט. "לחיות באמת זה כמו להיות מאוהב", אמר הוגה רוחני צרפתי שאיני זוכר את שמו. פשוט להיות מאוהב בלי פחד.
אפשר לחיות בלי מאבק?
מי שהיה עסוק במאבק כדי לשרוד אינו יודע איך לחיות ללא מאבק, וזה רלבנטי למצבים שונים של שחרור מדפוסים.
