סדר יום זוגי. הם מתעוררים בבקר. בחלומות הלילה כל אחד מסתובב לבד, יוצר וחי בכאוס; הוא לא יודע איפה הוא ולמה. מתעוררים בבקר וכל אחד מנער את הלילה ממנו ומסדר את העולם שלו, ואת האוייבים שלו, ואת החלומות-בהקיץ שלו, ואחר כך את הבית והכלים במטבח. הם יודעים כמה הם שונים. יש להם מחשבות אחרות, הרגלים אחרים, הורים אחרים, אבל הם נפגשו אי-שם בזמן, למדו להסתדר ולחיות ביחד. ובכל זאת, הוא מסדר אחרת את המטבח; הוא מסדר, כמו שהיה מסדר בעבר במטבח שלו. אבל האמת היא שזהו מטבח יותר שלה משלו. היא מבלה שם יותר זמן ממנו. היא גם זו שמבשלת. הוא משתף פעולה בפינוי הכלים, אבל בשורה התחתונה היא צריכה מטבח כמו שהיא אוהבת. כדי שזה יקרה, הוא צריך לראות את המטבח דרך עיניה שלה, ולחשוב כמוה, כדי שהיא תרגיש נוח בבית שלה. כאילו להחזיר לה את "המטבח שלה". כשהוא מהרהר בזה, הוא מבין שבאמת הוא הצטרף לבית שלה, למטבח שלה, למיטה שלה, לסביבה שלה, לחיים שלה בכלל. אבל הוא, כמו כל בן או בת זוג, מאמין שהוא צריך "להרגיש כמו בבית", בית מנקודת מבטו האישית מאד, אולי אפילו אין לו מושג מה זה "הבית שלו", כי לא היה לו ממש בית, והיו לו כמה בתים, ובכל מקום היה סדר וכאוס אחר, אבל הוא "אוהב להרגיש כמו בבית שלו", ועם זה אי-אפשר להתווכח. אבל כל זה לא ממש בעיה. בעיה יותר גדולה היא הטירוף שכל אחד הביא מהבית שלו לתוך החלל המשותף שלהם עכשיו, ההורים, האלרגיות והטעמים שהביא עימו, כרומוזומים, מחלות וקארמה ומה לא, אבל הוא והיא רוצים סדר בעולם כמו שכל אחד אוהב. נראה לי שזהו ממש נס ששני אנשים עם כאוס כה שונה יכולים לחיות אחד עם השני. הארון שלו כזה מבולגן, שאפילו הוא עצמו לא מוצא מה שהוא צריך. גם הראש שלו קצת ככה, ובראש יש הרבה דברים שבכלל לא שייכים לו. גם לגבי הסופיות יש להם סדר וארגון אחר, הבדלים בסגנון ובמזג. היא יותר דרמטית. רואה לנגד עיניה מוות רומנטי כמו בסרט "ג'יל וג'ים", לדהור עם מכונית לתוך הנהר, או לקפוץ מצוק בקורופו. הוא יותר סטואיקן, חושב על מוות בתשע בבקר כשהוא מאזין לסונטה של ברהמס. איך הטירוף של שניהם מצליח להבחין בין שמאל לימין, ולמצוא את הגרביים אחרי לילה מלא חלומות, ולפעמים ריב המבשר את קץ העולם? זהו בינתיים. אולי תבוא העוזרת ותוסיף את הבלאגאן שלה. זה נראה כמו מסע של כל הדמויות ליצור סדר בכאוס שהם כל הזמן יוצרים בעצמם בלי להרגיש ובלי שהם יודעים. אבל העיקר שיהיה מסודר, כדי להתחיל את הבלאגאן מחדש. בקר טוב!
החיים כמסע לגילוי עצמי
אני מבין שהמסע של אדם בחייו, זה לגלות את עצמו. לפעמים הוא יודע את עצמו מוקדם בחייו (כמו מוצרט, דרך כישרונותיו, למשל), ובעיקרון הוא אמור לגלות את עצמו,…