בעקבות ETY – היומנים הסרט. אתי הילסום מקור השראה והתבוננות. היכן שאנו כבני אדם מתכווצים ופוחדים ואימה אוחזת בנו מול הכיליון אתי פיתחה בנפשה ובתודעה הסתכלות אחרת: ההבנה שאנו כולנו נועדנו למות, בוודאי בנסיבות ההם מול ההשמדה הממשמשת ובאה, ומוות שלי ומוות שלך זה אותו עניין. ההכרה שהיא ואנחנו ניצבים בפני אותו קו סיום בלתי נמנע מובילה אותה לכניעה, surrendeer, ויתור, התמסרות לגורל, לבלתי נמנע. במצב זה כולנו נכנסים למצב חירום של הילחם או ברח להציל את עצמנו. אצלה מתלווה ל"כניעה" הזו ויתור על האחיזה בעוד רובד ובעוד רובד, אולי באותו מובן של הבודהיזם, מה שאפשר לה, לנפשה, לרוחה לשחרר ובלי לאבד אימון בקיום ו"באלוהים" – הממשות הבלתי נתפסת והעלומה עימה היא מנהלת שיח מתמיד לומתמשך. הכריעה מסמנת גם את המחסום בפני הסחף של היוהרה הפרסונלית. כשהיא מפסיקה לדאוג רק לעמה ולחייה היא במקביל מפתחת חמלה ואהבה לאחרים ורצון עמוק לעזור להם להתמודד עם מצב החידלון והמצוקה הנפשית שכולם נמצאים בה באותו זמן. בכל מהלך חייה והקשר עם האנשים בחייה היא אוהבת ונאהבת, היא גם כועסת ומתעמתת ולא נראה שהיא מדחיקה או מתכחשת למצב בו היא, ובעצם כולם, כולנו, נמצאים בו. רואים אצלה התפתחות ומהפך בחיי הרגש ובתודעה ויכולת שלה להכיל עוד ועוד אתגרים ולהטמיע אותם בתפיסת העולם שפיתחה. הסרט נוגע בתכנים שהם מעין תשתית מוקדמת לתפיסה שפיתחה, כמו "הגורל" – כל מה שאינו בשליטתנו – דרך האימא הרוסיה שלה והספרות הרוסית שקראה, כמו דוסטוייבסקי. מסמך מעורר השתאות ונוגע במעמקים.
בלוג אישי
ומקצועי
ומקצועי
