סרמאגו: "לאהוב משהו זו הצורה הכי טובה של בעלות, ובעלות זאת כנראה הצורה הכי גרועה של אהבה" (מתוך 'הסיפור על האי הנעלם ', 2002, עמ' 28).                                                  תקציר. המאמר מתבונן ביחסי  קורבן-תוקפן  בין הנרקיסיסט ושותפו-לקשר כריקוד סדו-מזוכיסטי של משיכה-דחיה, אותו מתקשה הקורבן להפסיק על רקע דיסוננס קוגניטיבי שהוא חווה בין הקוגניציות "הורה תוקף" ו"הורה אוהב",

המונולוג נכתב בהשראת הספרים של סמדר גונן – "חרדת האינטימיות" (2019) ו"שיחזור אינטימי" (2009) ו"פתאום אביב בסתיו" (2015) שכתבנו ביחד. מאז שאני זוכרת את עצמי אני לא יכולה להשלים עם זה שמוותרים עלי כה בקלות. קודם הורי שהיו עסוקים בענייניהם שתמיד היו חשובים ממני. הלכו ובאו. נסעו לחו"ל בשליחות. או נסעו לפגישה בירושלים. ברקע