החיים כמסע, על-פי ליאו בוסקאליה (1985) בספרו "האהבה".
השקעה בחיים היא השקעה בשינוי עד הסוף, ואיננו יכולים לדאוג למוות, משום שעלינו להיות עסוקים מאד בחיים! הניחו למוות לדאוג לעצמו. ואל תאמינו לעולם שחייכם יהיו שלווים – החיים אינם כאלה. כיוון ששינויים מתחוללים מסביבכם בלי-הרף, עליכם להמשיך ולהסתגל. פירושו של דבר שתהליך התהוותכם נמשך, אין עצירה. כולנו נמצאים במסע מופלא! כל יום הוא יום חדש. כל חוויה היא חוויה חדשה. כל אדם הוא אדם חדש. כל דבר הוא חדש. כל בוקר בחייכם. חידלו להביט בהם כבמעמסה! ביפן, מזיגת מים היא טקס. היינו יושבים בבקתה קטנה כשטקס התה מתנהל. והמארח היה נושא את כד המים ומוזג אותם לקנקן התה, והכל היו מאזינים. לצליל המים הנופלים היה כוח מרגש אדיר. אני חושב כמה אנשים מזרימים מים במקלחות ובכיורים יום יום, ומעולם לא שמעו אותם. מתי האזנתם בפעם האחרונה לטיפות הגשם?
הרברט אוטו אומר: "שינוי וגדילה מתחוללים כשאדם מסתכן ומעז לערוך ניסויים בחייו שלו". האין זה נפלא? אדם מסתכן ומעז לערוך ניסויים בחייו שלו, כשהוא בוטח בעצמו. מעשה זה, עריכת ניסויים בחייך שלך, הוא מעשה מרנין, מלא חדווה. אושר. פליאה. אך עם זאת גם מעשה מפחיד. מפחיד משום שאתה עוסק בבלתי נודע והוא מטלטל אותך משאננותך.
עמוק בלבי אני חש שהניגוד לאהבה אינו שנאה, אלא אפאתיה. אדישות מוחלטת. אם מישהו שונא אותי עליו "להרגיש" משהו כלפי, אחרת לא היה יכול לשנוא. לכן, יש איזו דרך שאני יכול להגיע אליו. אם אין המחזה המתרחש סביבך מוצא חן בעיניך, אם אינך מאושר, אם אתה בודד. אם אינך חש שהדברים קורים, שנה את המחזה. צייר תפאורה חדשה. הקף עצמך בשחקנים חדשים. כתוב מחזה חדש. ואם אין המחזה טוב, רד מהבמה לכל הרוחות, וכתוב מחזה אחר. יש מליוני מחזות. עמ' 31.
