בספר ״אפס מגבלות״ (2012) מנסח ג׳ו ויטלי היגד פשוט: "המאבקים שלנו בחיים הם לא עם מה שקורה לנו עכשיו, אלא לרוב הם עם אירועים וזיכרונות עבר שלנו שצפים ומעירים בנו רגש שלילי״. במילים אחרות, הספר אומר שכשאני נוסע, לדוגמה ומתעצבן שחותכים אותי בכביש, אני לא באמת מתעצבן על הנהג שחתך אותי. מה שבפועל קורה באותו רגע, זה שמופעל אצלי זיכרון עבר שלילי שמזכיר לי אירוע או חוויה שלילית. למעשה, אני לא כועס על הנהג שחתך אותי. הכעס שעולה בי הוא מזיכרון של פגיעה מהעבר, מהילדות. אני חוזר להיות באותו רגע הילד הקטן שלא היו לו את הכלים להתמודד עם האירוע.
