מדיטציה ונוכחות 10.

הווה. מה שהווה אינו ממש ידוע לאדם אלא באופן חלקי, בהתאם למה שתודעתו מכוונת אליו בזמן נתון, ובעיקרון נראה שהווה אינו מודע למרות שאנו פועלים בתוכו ומופעלים על ידו. זהו מעין פרדוקס. אפשר רק לחוות ממנו ולא באמת להבין אותו, ואפשר לזמן אליו מה שעולה על הדעת, כמו, למשל, להזמין פיצה, או לשים דיסק של מוצרט; או שאנו מתוודעים אליו בדיעבד, למשל אחרי שכתבנו משהו או סידרנו את הבית. הווה הוא מה שקיים ברגע זה. הקיים לפעמים נכפה עלינו, כמו במלחמה, או תאונה או מוות, ובעצם אין לנו דרך להתנגד לו באמת, מלבד להתעלם ממנו ולהסיח את דעתנו ממנו. זו אחת הסיבות מדוע כה קשה לנו להיות ברגע ההווה, להיות ער ונוכח ברגע הזה, ו"להיכנע" (surrender) לו, כמו שמרגישים בכניסה לשינה.

לשיתוף

להדפסה

תגובות

מחשבות אחרונות

נגישות