משחקים בבובות. ילדים וילדות משחקים בבובות ובונים לגו ומזיזים צעצועים מכאן לשם ובחזרה. הם מגלים את העולם, מגלים שהם יכולים להשפיע. במשחקים עם ילדים אחרים הם מגלים שההשפעה מוגבלת. ביחסים עם ההורים הם לפעמים כל-יכולים ולפעמים הם חסרי השפעה לחלוטין. כשהם מגיעים לגיל בוגר הם מתפתים לפעמים לשחק באנשים כפי שהיו עושים במשחקי בובות ובניית מגדלי לגו. הם כועסים ונעלבים כשזה לא מצליח להם, כשהילד או הילדה אינם זזים ומופעלים על ידם ולפי הוראותיהם. יש כאלה שזה מצליח להם גם מעבר לילדות והם מוקסמים מהשפעתם על התינוק או הבן זוג שלהם. הם מתפעלים כשהקסם עובד עוד ועוד והם יכולים גם להזיז המונים כאילו היו בובות. יתכן שיש הנאה גם בלהיות מופעל, להיות בובה, כשמישהו מותח לך את הקפיץ ואתה מרגיש לזמן מה מלא אנרגיה שהטעינו בך; אתה מרגיש חלק ממשהו גדול. אתה שייך לעם, אולי עם היסטוריה גדולה, ואז אתה כבר לא סתם אחד; אתה מתחיל לשיר את ההמנון ומתמלא גאווה וחש שאתה נפלא וגם צודק, ומרגע זה אתה כבר לא שוכח שאתה שייך לטובים ביותר, וכבר פטור מלחשוב מי אתה ומה אתה עושה פה….
אפשר לחיות בלי מאבק?
מי שהיה עסוק במאבק כדי לשרוד אינו יודע איך לחיות ללא מאבק, וזה רלבנטי למצבים שונים של שחרור מדפוסים.