הבחורה הזו רוצה/צריכה עולם מדויק, שהכול יהיה כמו שהיא צריכה שיהיה. עולם אידיאלי. שלא יהיו שינויים. שלא תצטרך להתמודד עם אי-ודאות, לקבל החלטות, לבחור. בעצם מרגישה שמה שהיא בחיים – זה לא מה שהיא בחרה. החיים והסביבה הובילו אותה. לכן יש אי-שביעות רצון בתוכה ותסכול עמום. כשהיא מתחילה על כורחה להשלים, מתעוררות כל השאלות הלא פתורות שלה. האם אני יכול לזהות אצלי חלקים כאלה? כן. בהחלט. בהרבה זמנים בחיי החיים והסביבה ניהלו והובילו אותי; לא באמת בחרתי. נגררתי. ואני מצטער על זה מאד. גם אני חש "תסכול עמום" שמלווה אותי; הרגשה שהחיים שלי "קרו" איכשהו באופן שלא אני בחרתי. אני מצטער על זה וממתאבל על זה. במחשבה נוספת – הכל למעשה היה בבחירתי, רק לא נוח לי לחשוב כך, עדיף לחשוב ש"נגררתי"; לא נוח לי לחשוב שאני בחרתי בדרך לא-מוצלחת, כי זה יעיד עלי שאני לא מושלם.
